שלום לכולם!
שיהיה בתאבון!
שמי מעין ואני היוצרת מאחורי
'ללא-ללא' בלוג.
אני בשלנית חובבת, שף קונדיטורית,
אנימטורית ומאיירת.
לפני כמה שנים, גיליתי שיש לי
רגישות לגלוטן ולחלב
ובשנים האחרונות אני טבעונית.
לכן, החלטתי ליצור בלוג שכולו-
מתכונים בריאים, טבעוניים וללא גלוטן.
"ללא פסולת"
המקום שאני כותבת ומעלה מחשבות
תהיות, פחדים, משברים והתמודדויות.
אני ואתם יחד כנגד משבר האקלים…
אשמח שתצטרפו אלי.
קבלת הרגש- כדרך התמודדות:
בפוסט הזה אספר על הצעד הראשון של המסע שלי להתמודדות עם דיכאון וחרדה, וכיצד הצעד הזה הפך למפתח בתחילת המסע שלי לקראת ריפוי.
שיר-'זעקה של אמא'
באמצעות השיר שכתבתי, הנפשתי את את אדמת כדור הארץ "אמא אדמה" והפכתי אותה אמיתית. תארתי את היחס שהיא מקבלת ואיך הינו אמורים להתייחס אליה.
דיכאון ממשבר האקלים
שיתוף אישי בחווית הדיכאון שלי והחרדה ממשבר האקלים. כתבתי את הפוסט כדי לתת במה למילה דיכאון ומקום לכל מי שמרגיש כמוני- שתדעו שאתם לא לבד.
אודות
שלום לכולם!
שמי מעין ואני היוצרת של 'ללא-ללא' בלוג. על מנת שתוכלו להכיר אותי, אנסה להתחיל מההתחלה.
הקדמה
תמיד אהבתי לבשל, כבר מגיל שלוש הייתי עולה על שרפרף ומכינה דברים פשוטים כדי לעזור לאמי במטבח. לאורך השנים הייתי מבלה שעות במטבח גם עם הסבתות והדודות. הייתי העוזרת הקטנה והחרוצה שלהם.
מאז ומתמיד הכנת אוכל, הייתה הדבר האהוב עלי, כי ככה כל בני המשפחה תמיד היו בשבתות או בחגים מתקבצים יחד סביב שולחן האוכל ותמיד יוצאים עם בטן מלאה שמחים ומרוצים.
עם השנים התחלתי להכין ולהמציא מאכלים יותר מורכבים וטעימים בעצמי. בשנת 2012 למדתי קורס קונדטוריה מורחב באסטלה, כי החלטתי שזה יעודי. אולם זמן לא רב לאחר מכן, בעקבות פציעה ביד לא יכולתי להמשיך בחלום הזה עוד.
נקודת תפנית
לפני כמה שנים גיליתי שיש לי רגישות לגלוטן ואלרגיה למוצרי חלב. זמן לא רב לאחר מכן, החלטתי להפוך לטבעונית מסיבות בריאותיות ואידיאולוגיות.
בהתחלה מצאתי את זה ממש מאתגר, כי התפריט שלי הצטמצם מאוד, בעוד שהפעולה לפתוח ולסגור את המקרר הלכה וגברה כשהבטן קירקרה.
בכלל המשימה למצוא אוכל נטול גלוטן וטבעוני במסעדות ובחנויות, היתה הרבה שנים משימה כמעט בלתי אפשרית.
רוב הזמן, כל מה שיכולתי להזמין היה רק סלט.. זה בריא והכל, אבל.. כמה כבר אפשר לאכול סלט, ועד מתי..?!
בעוד שכשכולם נהנים ואוכלים דברים מפתים ורק אני יושבת מסכנה שוב בפינה ואומרת להם "זה בסדר, תאכלו זה לא נורא".
פעם הייתי אצל ידיד בחגיגת יום הולדת, הם הזמינו פיצה וכמובן שעם גלוטן וגבינה.
הידיד פתאום נחרד ואמר: "אוי רגע, מה מעין תאכל??" עניתי וצחקתי: "תקשרו לפיצרייה ותזמינו קרטון עם תוספות!".
לבלוג קוראים "ללא-ללא", כי מאז שהפכתי לטבעונית והפסקתי לאכול גלוטן, תמיד הייתי מתבדחת ואומרת על האוכל שהכנתי: "זה ללא גלוטן, ללא חלב, ללא ביצים..ומכיל בעצם רק אוויר..אז תהנו!(:".
למזלינו, יש היום קצת יותר אופציות. למרות שהאופציות שיש לרוב יקרות יותר, קשות להשגה או רק ברות קנייה ולא תמיד יודעים איך מכינים או מה להכין.
למרות הכל, עוד לא אבדה תקוותנו! בדיוק לשם כך השתמשתי בכישורים, בידע שלי מהבית וכקונדיטורית; כדי ליצור מתכונים טעימים וחדשים מאפס.
החלטתי שהגיע הזמן שאשתף אותכם בהם. לכן הקמתי את הבלוג הזה, כדי שתוכלו גם להנות מהם ולהיות שמחים על בטן מלאה.
המשימות שלי
ללא-ללא:
הבנתי שהחיים עוברים מהר מדי, וחשוב להפיק מהם את המיטב. לכן, חשוב לי ליצור מתכונים קלים להכנה ככל הניתן ולהדריך אותכם בדרכים היעילות ביותר. כך תוכלו להנות מארוחות טובות ולא רק לבלות שעות במטבח.
רוב המתכונים שיצרתי, היו בתקופה שהייתי סטודנטית ארבע שנים לאנימציה בירושלים ולא היה קיים כזה דבר זמן פנוי, שינה טובה, ומכאן הגיעה חשיבות הזמן.
אפילו בתקופות הכי מאתגרות שלי במהלך התואר, לא הפסקתי ליצור מתכונים ולהכין ארוחות מדי יום. סירבתי לאכול ג'אנק פוד. היה לי חשוב להזין את הגוף שלי באוכל בריא שעזר לי להתרכז ולשרוד את התואר.
במידה ואתם סטודנטים, אנשים עם מעט זמן פנוי או כל אדם נפלא אחר; מקווה שתמצאו שהמתכונים שיצרתי טעימים, מועילים ומזינים.
במהלך השנה הרביעית והאחרונה שלי כסטודנטית, מצאתי את בן זוגי לחיים. בסופו של דבר, בזכות האמונה והתמיכה שלו בי, החלטתי לכתוב את הבלוג הזה. בשקט בשקט מאחורי הקלעים הוא גם עוזר לי עם האתר לפעמים (בזמנו הפנוי).
אדגר בן זוגי ואני, בעת טיול בהולנד , בשנת 2019.
ללא-פסולת:
הייתי רוצה לקחת חלק בסיוע לאיכות הסביבה ובעניין משבר האקלים, החל ממתכונים טבעוניים.
לעזור לטפח ולהגדיל את קהילת הטבעונים. להראות לתעשיות הבשר, שהביקוש לבשר ממשיך לרדת. בתקווה שיעזבו את חיות המשק לנפשם, כי גם להן מגיע לחיות! כתוצאה מכך, יהיה צמצום כריתת היערות, הכרוכים בגידול המזון של בעלי החיים המסכנים הללו.
זאת גם תהיה פינה בה אשתף פחדים וחרדות ממשבר האקלים ואת הדרכים בהם אני מתמודדת.
אני מקווה ליצור מקום בטוח לקהילה של אנשים שמרגישים כמוני -שידעו שהם לא לבד.
כולי תקווה שעם הזמן, אמצא ואשתף כל מני דרכים לעשות שינויים קטנים בחיי היום יום שעוזרים לאיכות הסביבה. מבטיחה שתהיו הראשונים לדעת על כך.
תודה שקראתם עד כה!
דברו איתי!
אתם מוזמנים לשאול שאלות, להציע הצעות למתכונים שהייתם רוצים להכין. אפילו אוכל ושלא אכלתם זמן מה, רק כי הוא מכיל גלוטן ואינו טבעוני; ואנסה לעזור.
כמו כן, אתם מוזמנים לכתוב לי ולשתף אותי בחוויות שלכם. בנושאים שהייתם רוצים שאכתוב עליהם בפינה הירוקה ללא פסולת ואנסה לכתוב עליהם בפוסט הבא שלי.
אודות
שלום לכולם!
שמי מעין ואני היוצרת של 'ללא-ללא' בלוג. על מנת שתוכלו להכיר אותי, אנסה להתחיל מההתחלה.
הקדמה
תמיד אהבתי לבשל, כבר מגיל שלוש הייתי עולה על שרפרף ומכינה דברים פשוטים כדי לעזור לאמי במטבח. לאורך השנים הייתי מבלה שעות במטבח גם עם הסבתות והדודות. הייתי העוזרת הקטנה והחרוצה שלהם.
מאז ומתמיד הכנת אוכל, הייתה הדבר האהוב עלי, כי ככה כל בני המשפחה תמיד היו בשבתות או בחגים מתקבצים יחד סביב שולחן האוכל ותמיד יוצאים עם בטן מלאה שמחים ומרוצים.
עם השנים התחלתי להכין ולהמציא מאכלים יותר מורכבים וטעימים בעצמי. בשנת 2012 למדתי קורס קונדטוריה מורחב באסטלה, כי החלטתי שזה יעודי. אולם זמן לא רב לאחר מכן, בעקבות פציעה ביד לא יכולתי להמשיך בחלום הזה עוד.
נקודת תפנית
לפני כמה שנים גיליתי שיש לי רגישות לגלוטן ואלרגיה למוצרי חלב. זמן לא רב לאחר מכן, החלטתי להפוך לטבעונית מסיבות בריאותיות ואידיאולוגיות.
בהתחלה מצאתי את זה ממש מאתגר, כי התפריט שלי הצטמצם מאוד, בעוד שהפעולה לפתוח ולסגור את המקרר הלכה וגברה כשהבטן קירקרה.
בכלל המשימה למצוא אוכל נטול גלוטן וטבעוני במסעדות ובחנויות, היתה הרבה שנים משימה כמעט בלתי אפשרית.
רוב הזמן, כל מה שיכולתי להזמין היה רק סלט.. זה בריא והכל, אבל.. כמה כבר אפשר לאכול סלט, ועד מתי..?!
בעוד שכשכולם נהנים ואוכלים דברים מפתים ורק אני יושבת מסכנה שוב בפינה ואומרת להם "זה בסדר, תאכלו זה לא נורא".
פעם הייתי אצל ידיד בחגיגת יום הולדת, הם הזמינו פיצה וכמובן שעם גלוטן וגבינה.
הידיד פתאום נחרד ואמר: "אוי רגע, מה מעין תאכל??" עניתי וצחקתי: "תקשרו לפיצרייה ותזמינו קרטון עם תוספות!".
לבלוג קוראים "ללא-ללא", כי מאז שהפכתי לטבעונית והפסקתי לאכול גלוטן, תמיד הייתי מתבדחת ואומרת על האוכל שהכנתי: "זה ללא גלוטן, ללא חלב, ללא ביצים..ומכיל בעצם רק אוויר..אז תהנו!(:".
למזלינו, יש היום קצת יותר אופציות. למרות שהאופציות שיש לרוב יקרות יותר, קשות להשגה או רק ברות קנייה ולא תמיד יודעים איך מכינים או מה להכין.
למרות הכל, עוד לא אבדה תקוותנו! בדיוק לשם כך השתמשתי בכישורים, בידע שלי מהבית וכקונדיטורית; כדי ליצור מתכונים טעימים וחדשים מאפס.
החלטתי שהגיע הזמן שאשתף אותכם בהם. לכן הקמתי את הבלוג הזה, כדי שתוכלו גם להנות מהם ולהיות שמחים על בטן מלאה.
המשימות שלי
ללא-ללא:
הבנתי שהחיים עוברים מהר מדי, וחשוב להפיק מהם את המיטב. לכן, חשוב לי ליצור מתכונים קלים להכנה ככל הניתן ולהדריך אותכם בדרכים היעילות ביותר. כך תוכלו להנות מארוחות טובות ולא רק לבלות שעות במטבח.
רוב המתכונים שיצרתי, היו בתקופה שהייתי סטודנטית ארבע שנים לאנימציה בירושלים ולא היה קיים כזה דבר זמן פנוי, שינה טובה, ומכאן הגיעה חשיבות הזמן.
אפילו בתקופות הכי מאתגרות שלי במהלך התואר, לא הפסקתי ליצור מתכונים ולהכין ארוחות מדי יום. סירבתי לאכול ג'אנק פוד. היה לי חשוב להזין את הגוף שלי באוכל בריא שעזר לי להתרכז ולשרוד את התואר.
במידה ואתם סטודנטים, אנשים עם מעט זמן פנוי או כל אדם נפלא אחר; מקווה שתמצאו שהמתכונים שיצרתי טעימים, מועילים ומזינים.
במהלך השנה הרביעית והאחרונה שלי כסטודנטית, מצאתי את בן זוגי לחיים. בסופו של דבר, בזכות האמונה והתמיכה שלו בי, החלטתי לכתוב את הבלוג הזה. בשקט בשקט מאחורי הקלעים הוא גם עוזר לי עם האתר לפעמים (בזמנו הפנוי).
אדגר בן זוגי ואני, בעת טיול בהולנד , בשנת 2019.
ללא-פסולת:
הייתי רוצה לקחת חלק בסיוע לאיכות הסביבה ובעניין משבר האקלים, החל ממתכונים טבעוניים.
לעזור לטפח ולהגדיל את קהילת הטבעונים. להראות לתעשיות הבשר, שהביקוש לבשר ממשיך לרדת. בתקווה שיעזבו את חיות המשק לנפשם, כי גם להן מגיע לחיות! כתוצאה מכך, יהיה צמצום כריתת היערות, הכרוכים בגידול המזון של בעלי החיים המסכנים הללו.
זאת גם תהיה פינה בה אשתף פחדים וחרדות ממשבר האקלים ואת הדרכים בהם אני מתמודדת.
אני מקווה ליצור מקום בטוח לקהילה של אנשים שמרגישים כמוני -שידעו שהם לא לבד.
כולי תקווה שעם הזמן, אמצא ואשתף כל מני דרכים לעשות שינויים קטנים בחיי היום יום שעוזרים לאיכות הסביבה. מבטיחה שתהיו הראשונים לדעת על כך.
תודה שקראתם עד כה!
דברו איתי!
אתם מוזמנים לשאול שאלות, להציע הצעות למתכונים שהייתם רוצים להכין. אפילו אוכל ושלא אכלתם זמן מה, רק כי הוא מכיל גלוטן ואינו טבעוני; ואנסה לעזור.
כמו כן, אתם מוזמנים לכתוב לי ולשתף אותי בחוויות שלכם. בנושאים שהייתם רוצים שאכתוב עליהם בפינה הירוקה ללא פסולת ואנסה לכתוב עליהם בפוסט הבא שלי.
אודות
שלום לכולם!
שמי מעין ואני היוצרת של 'ללא-ללא' בלוג. על מנת שתוכלו להכיר אותי, אנסה להתחיל מההתחלה.
הקדמה
תמיד אהבתי לבשל, כבר מגיל שלוש הייתי עולה על שרפרף ומכינה דברים פשוטים כדי לעזור לאמי במטבח. לאורך השנים הייתי מבלה שעות במטבח גם עם הסבתות והדודות. הייתי העוזרת הקטנה והחרוצה שלהם.
מאז ומתמיד הכנת אוכל, הייתה הדבר האהוב עלי, כי ככה כל בני המשפחה תמיד היו בשבתות או בחגים מתקבצים יחד סביב שולחן האוכל ותמיד יוצאים עם בטן מלאה שמחים ומרוצים.
עם השנים התחלתי להכין ולהמציא מאכלים יותר מורכבים וטעימים בעצמי. בשנת 2012 למדתי קורס קונדטוריה מורחב באסטלה, כי החלטתי שזה יעודי. אולם זמן לא רב לאחר מכן, בעקבות פציעה ביד לא יכולתי להמשיך בחלום הזה עוד.
נקודת תפנית
לפני כמה שנים גיליתי שיש לי רגישות לגלוטן ואלרגיה למוצרי חלב. זמן לא רב לאחר מכן, החלטתי להפוך לטבעונית מסיבות בריאותיות ואידיאולוגיות.
בהתחלה מצאתי את זה ממש מאתגר, כי התפריט שלי הצטמצם מאוד, בעוד שהפעולה לפתוח ולסגור את המקרר הלכה וגברה כשהבטן קירקרה.
בכלל המשימה למצוא אוכל נטול גלוטן וטבעוני במסעדות ובחנויות, היתה הרבה שנים משימה כמעט בלתי אפשרית.
רוב הזמן, כל מה שיכולתי להזמין היה רק סלט.. זה בריא והכל, אבל.. כמה כבר אפשר לאכול סלט, ועד מתי..?!
בעוד שכשכולם נהנים ואוכלים דברים מפתים ורק אני יושבת מסכנה שוב בפינה ואומרת להם "זה בסדר, תאכלו זה לא נורא".
פעם הייתי אצל ידיד בחגיגת יום הולדת, הם הזמינו פיצה וכמובן שעם גלוטן וגבינה.
הידיד פתאום נחרד ואמר: "אוי רגע, מה מעין תאכל??" עניתי וצחקתי: "תקשרו לפיצרייה ותזמינו קרטון עם תוספות!".
לבלוג קוראים "ללא-ללא", כי מאז שהפכתי לטבעונית והפסקתי לאכול גלוטן, תמיד הייתי מתבדחת ואומרת על האוכל שהכנתי: "זה ללא גלוטן, ללא חלב, ללא ביצים..ומכיל בעצם רק אוויר..אז תהנו!(:".
למזלינו, יש היום קצת יותר אופציות. למרות שהאופציות שיש לרוב יקרות יותר, קשות להשגה או רק ברות קנייה ולא תמיד יודעים איך מכינים או מה להכין.
למרות הכל, עוד לא אבדה תקוותנו! בדיוק לשם כך השתמשתי בכישורים, בידע שלי מהבית וכקונדיטורית; כדי ליצור מתכונים טעימים וחדשים מאפס.
החלטתי שהגיע הזמן שאשתף אותכם בהם. לכן הקמתי את הבלוג הזה, כדי שתוכלו גם להנות מהם ולהיות שמחים על בטן מלאה.
המשימות שלי
ללא-ללא:
הבנתי שהחיים עוברים מהר מדי, וחשוב להפיק מהם את המיטב. לכן, חשוב לי ליצור מתכונים קלים להכנה ככל הניתן ולהדריך אותכם בדרכים היעילות ביותר. כך תוכלו להנות מארוחות טובות ולא רק לבלות שעות במטבח.
רוב המתכונים שיצרתי, היו בתקופה שהייתי סטודנטית ארבע שנים לאנימציה בירושלים ולא היה קיים כזה דבר זמן פנוי, שינה טובה, ומכאן הגיעה חשיבות הזמן.
אפילו בתקופות הכי מאתגרות שלי במהלך התואר, לא הפסקתי ליצור מתכונים ולהכין ארוחות מדי יום. סירבתי לאכול ג'אנק פוד. היה לי חשוב להזין את הגוף שלי באוכל בריא שעזר לי להתרכז ולשרוד את התואר.
במידה ואתם סטודנטים, אנשים עם מעט זמן פנוי או כל אדם נפלא אחר; מקווה שתמצאו שהמתכונים שיצרתי טעימים, מועילים ומזינים.
במהלך השנה הרביעית והאחרונה שלי כסטודנטית, מצאתי את בן זוגי לחיים. בסופו של דבר, בזכות האמונה והתמיכה שלו בי, החלטתי לכתוב את הבלוג הזה. בשקט בשקט מאחורי הקלעים הוא גם עוזר לי עם האתר לפעמים (בזמנו הפנוי).
אדגר בן זוגי ואני, בעת טיול בהולנד,
בשנת 2019.
ללא-פסולת:
הייתי רוצה לקחת חלק בסיוע לאיכות הסביבה ובעניין משבר האקלים, החל ממתכונים טבעוניים.
לעזור לטפח ולהגדיל את קהילת הטבעונים. להראות לתעשיות הבשר, שהביקוש לבשר ממשיך לרדת. בתקווה שיעזבו את חיות המשק לנפשם, כי גם להן מגיע לחיות! כתוצאה מכך, יהיה צמצום כריתת היערות, הכרוכים בגידול המזון של בעלי החיים המסכנים הללו.
זאת גם תהיה פינה בה אשתף פחדים וחרדות ממשבר האקלים ואת הדרכים בהם אני מתמודדת.
אני מקווה ליצור מקום בטוח לקהילה של אנשים שמרגישים כמוני -שידעו שהם לא לבד.
כולי תקווה שעם הזמן, אמצא ואשתף כל מני דרכים לעשות שינויים קטנים בחיי היום יום שעוזרים לאיכות הסביבה. מבטיחה שתהיו הראשונים לדעת על כך.
תודה שקראתם עד כה!
דברו איתי!
אתם מוזמנים לשאול שאלות, להציע הצעות למתכונים שהייתם רוצים להכין. אפילו אוכל ושלא אכלתם זמן מה, רק כי הוא מכיל גלוטן ואינו טבעוני; ואנסה לעזור.
כמו כן, אתם מוזמנים לכתוב לי ולשתף אותי בחוויות שלכם. בנושאים שהייתם רוצים שאכתוב עליהם בפינה הירוקה ללא פסולת ואנסה לכתוב עליהם בפוסט הבא שלי.